מכירים את חוכמת הבדיעבד?

מכירים את זה אתם תופסים את עצמכם לשיחת משמעת?

זה בדרך כלל מגיע אחרי סיטואציה בה ציפיתם מעצמכם לנהוג באופן מסויים

ואז, איכשהו, מצאתם את עצמכם בדיוק במקום בו לא רציתם להיות.

וזה בכלל לא משנה כמה הכנה עצמית עשיתם לפני, או כמה אתם ממש מעולים במקומות אחרים בחיים…

במקום הזה אתם תמיד נופלים.

אחרי שהכל נגמר כמו סרט רע ואתם עומדים לבד מול עצמכם בחדר מגיע צוות המשפטי

ומעמיד אתכם על הדוכן.

למה לא אמרתי ככה?

איך נתתי להם להזיז אותי למקום הזה?

מה חשבתי לעצמי כשהתנהגתי באופן הזה.. הרי זה כל כך לא אני..

השופט, המבקר, החוקר, העורך דין והתליין כולם באים אליכם בטענות.

האמת שזה כ"כ מתסכל כי אתם יודעים שזה לא מאפיין אתכם, שיש לכם את הכוח

לנהוג אחרת, רק שם.. רק במקרים כאלו…

אני מאמינה שזה קורה כיוון שבאותו תחום, מקום בחיים שלנו אנחנו כנראה לא מחוברים עד הסוף לגבולות בריאים ומאוזנים.

זה יכול לקרות בהורות, בעבודה מול בן/בת הזוג שלנו בעבודה ובעסק, מקום שבו אנחנו מרגישים שאנחנו לא באיזון.

 

אני רוצה לתת כמה נקודות למחשבה בהקשר הזה:

הדבר הראשון – רובנו שואפים לאיזון גם כאשר זה לא כל כך מצליח, זה בסדר שזה לא מושלם, שזה לא מאוזן, מה שיפה בחיים שהכל הפיך ובעזרת הבאת הדברים למודעות והתבוננות, אותם מקומות כן יכולים להגיע לאיזון.

הדבר השני, אני תמיד מדברת על לעצור ולהתבונן! תכלס בחיי היום יום שלנו המוטרפים (לפחות לחלקינו) זה מאוד לא פשוט, לכן זו לא צריכה להיות עצירה ענקית בשביל להפריד ולעשות סדר, מספיק לפעמים כאשר למשל הבן/בת זוג שלנו מעצבנים אותנו,  לעצור ולהפסיק את השיחה לרגע, כבר נרגיש יותר טוב, כבר נראה את הדברים טיפלה אחרת ואחרי זה אנחנו נשאר עם תחושה של מסוגלות, שהצלחנו לעצור וזה המון.

הדבר השלישי – הקשבה לעצמינו, לא לפחד להקשיב, אתם מכירים את זה שאתם יודעים שיש משהו שאתם יודעים ומרגישים ופשוט מתעלמים ממנו? תחשבו רגע על ילד שנתלה על הרגל שלכם בצרחות, הוא לא יפסיק סתם לצרוח, הוא מבקש ממכם משהו. ובדיוק כמו הילד הזה גם צרכים שלנו לפעמים צועקים וצורחים ומבקשים מאיתנו מענה. אותו הילד לפעמים זקוק להקשבה לפעמים של שניה שיכולה להרגיע אותו וככה גם אנחנו.

מקווה שהתחברתם לכתוב,

תודה לכם שלקחתם לכם רגע על מנת לקרוא את שכתבתי 🙂

מאחלת סופ"ש נעים

עדי 

 

 

2016-12-28T16:14:36+00:00 28 בדצמבר, 2016|בלוג|2 Comments

2 הערות

  1. כמה שאת צודקת ! במקמות שאנחנו לא מחוברים או ערים לגבולות שלנו (שלא באשמתינו כמובן) "תופסים" אותנו על חם ואז קורים המקרים האלו… תודה רבה יקרה על התזכורת הכל כך חשובה!

  2. אירה 30.12.2016 , 13:49השב

    אחלה טיפים. תודה עדי

השאר תגובה